<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער רביעי ס"א</h1>
<h2>דף כא.</h2>
תפלות אלו לא פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם אם רצה שיתפלל כל היום כלו הרשות בידו וכל אותן התפלות שיוסיף כמו מקריב נדבות לפיכך צריך שיחדש דבר בתפלה בכל ברכה וברכה מן האמצעיות מעין הברכה ואם חדש אפי' בברכה אחת דיו כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה. לר"ם. כתב הראב"ד לא אמרו לחדש דבר אלא במי שהתפלל ומצא צבור מתפללין שאין מתפלל עמהם אלא אם כן יכול לחדש דבר, אבל יחיד המתפלל נדבה שלא בצבור אין צריך לחדש דבר. ונראין דברי הר"ם. יש מן הגדולים שפסק מי שהתפלל ומצא עשרה בני אדם שמתפללין מתפלל עמהם. והר"ם לא הביא זה. ויראה לי, שדעתו שאין זה כהלכה אלא אם כן יתפלל בתורת נדבה ויחדש בו דבר. וכתב הר"ם אין הצבור מתפללין תפלת נדבה לפי שאין הצבור מביאין קרבן נדבה ולא יתפלל אפי' יחיד מוסף שתים אחת חובת היום ואחת נדבה לפי שאין מתנדבין קרבן מוסף, ויש מן הגאונים שהורה שאסור להתפלל תפלת נדבה בשבתות וימים טובים, לפי שאין מקריבין בהם נדבה אלא חובת היום בלבד ע"כ. כתב הריא"ג שמותר להתפלל מוסף תפלת נדבה.
